גזר דין בתיק הע"ז 1701-08

1.         בהכרעת דין מחודש מאי 2013 הורשע הנאשם, טרם דניאל, בעבירות של העסקה שלא כדין במסגרת חוק עובדים זרים, תשנ"א-1991 (להלן:"חוק עובדים זרים") של העסקה ללא היתר כדין, העסקה ללא חוזה עבודה בכתב והעסקה ללא פירוט שכר וסכומים שנוכו משכרו של העובד הזר, עבירות לפי סעיפים 2(א)(1), 2(א)(2), 2(ב)(2) ו-2(ב)(7) לחוק עובדים זרים.

2.         כמפורט בכתב האישום, העבירות בהן הורשע הנאשם קשורות להעסקתו של עובד זר במשק שהפעיל הנאשם במושב כוכב מיכאל, בתחילת שנת 2004.

3.         בטיעוניה לעונש ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם קנס בסך של 233,800 ש"ח מחצית משיעור הקנס המרבי בגין העבירות בהן הורשע. בטיעוניה לעונש עמדה המאשימה על העובדה כי מדובר בהעסקה של עובד זר במסגרת משק חקלאי שהפעיל הנאשם בתקופה נשוא האישום, מונעת משיקול כלכלי. המאשימה הפנתה לצורך בהרתעת הרבים מביצוע עבירות של העסקה שלא כדין, שלהן השלכות רוחביות קשות על הכלכלה והחברה בישראל; ומכאן בצורך בענישה  מרתיעה, כמבוקש בטיעוניה.

4.         מנגד טען הנאשם לנסיבות מקלות מהן מתעלמת המאשימה - העובדה כי כתב האישום הוגש כארבע שנים לאחר ביצוע העבירה ונכון להיום חלפו כתשע שנים ממועד ביצוע העבירה.

            הנאשם הפנה עוד לעובדה כי מדיניות העסקה לא ברורה של עובדים זרים, היא שהביאה להרשעתו בעבירה המיוחסת לו.

            כן טען הנאשם, כי יש להתאים את רף הענישה למצבו הכלכלי, כמו גם לפסקי דין בהם הוטלו על נאשמים דוגמתו קנסות בשיעורים נמוכים מאלה שמבקשת המאשימה בטיעוניה (קנס בסדר גודל של 35,000 ש"ח על העסקה של שני עובדים זרים שלא כדין, ת"פ (ח-י) 41/07, מדינת ישראל נ' מרסלו גת).

5.         בחודש ינואר 2012 פורסם תיקון מספר 113 לחוק העונשין תשל"ז-1997 (להלן: "חוק העונשין") ועניינו: "הבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה" (להלן: "התיקון").

            בתיקון עיגן המחוקק בחוק עיקרון מנחה בענישה והוא: "קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה ונסיבותיו, ומאידך האשמו של הנאשם בין סוג ומידת העונש המוטל עליו (בסימן זה - העיקרון המנחה)" ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מדינת ישראל.

6.         במסגרת התיקון, עונשו של הנאשם שהורשע בדין נגזר בשלושה שלבים:

בשלב הראשון, יש לקבוע אם מדובר באירוע אחד או באירועים נפרדים. במסגרת זו יש לבחון אם הנאשם הורשע בכמה עבירות, להבדיל מהרשעה בעבירה יחידה ובמידה ומדובר במספר עבירות, האם מדובר באירוע אחד או באירועים נפרדים. ככל שמדובר באירוע אחד, יש להמשיך השלבים הבאים. ככל שמדובר באירועים נפרדים, יש לקבוע עונש הולם לכל אירוע בנפרד או עונש כולל לאירועים כולם.

השלב השני הוא קביעת מתחם הענישה ובמסגרת זו יש להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות לביצוע העבירה. יודגש כי בשלב זה יילקחו בחשבון שיקולים הקשורים לביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם אינן מובאות בחשבון.

השלב השלישי והאחרון, הוא גזירת עונשו של הנאשם בתוך מתחם העונש ההולם שנקבע בשלב השני, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה; ובכלל זה נסיבות אישיות של הנאשם, ניסיונות שיקום ולחילופין, שיקולים להחמרה - הגנה על שלום הציבור וכיוצ"ב שיקולים.

7.         ומן הכלל אל הפרט.

8.         במקרה שלפנינו על אף והורשע הנאשם במספר עבירות לפי חוק עובדים זרים, העבירות כולן קשורות לאירוע אחד הסובב את העסקתו של העובד הזר נשוא האישום.

9.         בקביעת מתחם הענישה לאירוע יחיד ועניינו עבירות של העסקה שלא כדין, יש כאמור לתת ביטוי לחומרת העבירה והערך החברתי שנפגע בשל ביצוע העבירה. בהקשר זה פסק בית הדין הארצי כי:

            "מדובר בעבירה חמורה, במיוחד כאשר העסקת עובדים זרים ללא היתר הופכת להיות בעיה חברתית ומוסרית. העסקת עובדים זרים ללא היתר וללא פיקוח של החוק, משרד העבודה והרווחה המבטיח להם תנאי עבודה הוגנים, פוגעת גם בתנאי עבודתם של עובדים מקומיים רבים הצריכים להתחרות בשוק העבודה עם "עבודה זולה". אנו מצווים מכוח עקרונות הדמוקרטיה של מדינת ישראל ושל מורשת ישראל, להעניק יחס הוגן לזר. לפיכך אין להטיל קנס סמלי או נמוך על המעסיק פועלים זרים ללא היתר, מבלי שקיימים נימוקים מיוחדים..." ע"פ 1001/01, מדינת ישראל נ' נפתלי ניסים.

            בע"פ 74/09, מדינת ישראל נ' זיו אלון דור טכנולוגיות בע"מ, נקבע כי בעבירות לפי חוק עובדים זרים ובהן הורשע נאשם בעקבות בקשה להישפט, נקודת המוצא היא, למעט מקרים מיוחדים, כפל הקנס המנהלי.

            יוצא מכאן כי מתחם הענישה בענייננו הוא סביב כפל הקנס המנהלי בעבירות בהן הורשע הנאשם.

10.       במקרה שלפנינו הורשע הנאשם בעבירות המנויות בתוספת לחוק העבירות המנהליות, התשמ"ו-1985; בגינן הוטל עליו קנס מנהלי בסכום של 30,000 ש"ח (ראה: דרישה לתשלום חוב מתאריך 25.1.07 אשר צורפה לבקשת המבקשת להארכת מועד לבקשה להישפט). כתב האישום הוגש לבית הדין בעקבות בקשה שהגיש הנאשם להישפט. יצוין עוד, כי הקנסות מתייחסות לעבירות אשר בגינן לא הוגש כתב אישום (עבירה על אי תשלום שכר מינימום) והעבירה ממנה זוכה הנאשם (העסקת עובד זר מבלי להסדיר לו ביטוח רפואי).